מתחילת שנת 2009 העליות בשווקים הובילו לתשואה חיובית בלתי רגילה של 13.86% בענף קופות הגמל כפיצוי על תשואות שליליות נומינליות ברוטו של כ-19% שספג הענף בשנת 2008. מספטמבר 2008 בו פרץ המשבר במלוא עוצמתו ועד לאפריל 2009 התגברה בענף מגמה של מעבר עמיתים, בעיקר עמיתים מבוגרים, שחששו לחסכונותיהם אל המסלולים הסולידיים. מי שעבר למסלולים הסולידיים בתקופה זו ספג את מרבית הירידות של שנת 2008 מצד אחד, ולא נהנה מהעליות של תחילת שנת 2009 מן הצד השני. למעשה נוצר לעמיתים אלו קיבעון של הפסד. עמיתים שבחרו לעבור לקופות כספיות או שקליות לאחר נובמבר הפסידו במשבר 9,000 ₪ על כל 100 אלף ₪ של חסכון – סכום גדול יותר מעמיתים שהחליטו להישאר במסלולים המנייתיים.
עמיתי קופות הגמל הגיעו למשבר כשהם נמצאים בקופות גמל כלליות המשקיעות כ-30% במניות ושיעור דומה באג"ח קונצרניות, סיכון שלא התאים לרבים מהם. המשבר בשווקים דחף את אותם העמיתים לפנות את קופות מסלוליות סולידיות המשקיעות לטווח קצר בעיקר לקופות כספיות וענף קופות הגמל השקליות צמח באותם החודשים ל-3.76 מיליארד ₪.
הראשונים ששוכנעו לעבור למסלולים הסולידיים היו אותם החוסכים הראשונים שיזדקקו לכספי החיסכון כלומר חוסכים שכבר פרשו או כאלו הנמצאים לקראת גיל פרישה. החוסכים בקופות כלליות שפנו אל הקופות הסולידיות עד לפני אוקטובר ספגו תשואה שלילית של 8.81% בממוצע. אלו שעברו לקופה כספית השיגו בממוצע 2.16% ואלו שעברו לקופה שקלית השיגו 2.49% בממוצע. כלומר חוסך שהפקיד בתחילת ינואר 2008 סכום של 100 אלף שקל נשאר עם 93.2 אלף שקל אם עבר לקופה כספית, או עם 93.4 אלף שקל אם עבר לקופה שקלית. אם לא היה נוגע בחסכון ונשאר בקופה הכללית היו ברשותו 93.8 אלף שקל, אך זהו פער לא משמעותי במיוחד.
אבחנה זו אינה נכונה עבור חוסכים שספגו את התשואות השליליות שרשמו הקופות הכלליות באוקטובר. קופות הגמל הכלליות הציגו באוקטובר תשואה שלילית של כ-10%. בעקבות כך חוסכים שהשיגו תשואה שלילית של 17.12% מינואר ועד סוף אוקטובר ביקשו להעביר את חסכונם לאפיק סולידי. חוסך שבחר להעביר את כספו לקופה כספית השיג מנובמבר עד אפריל 2008 תשואה של 1.55%. חוסך שבחר לעבור לקופה שקלית השיג בין נובמבר לאפריל תשואה של 1.96%. כלומר, חוסך שהפקיד 100 אלף שקל בתחילת ינואר 2008 נשאר באפריל 2009 עם כ-84.2 אלף שקל אם עבר בנובמבר לקופה כספית או שקלית, לעומת סכום של 93.8 אלף שקל שהיה נותר לו אם היה נשאר בקופה הכללית. כאן כבר מדובר בהפרש משמעותי הרבה יותר בייחוד עבור אותם חוסכים מבוגרים בעלי תיקי חסכון גדולים.
הבעיה מקורה בכך שהחוסכים המבוגרים הגיעו לתחילת הירידות בשווקים כשהם נמצאים במסלולי השקעה שאינם מתאימים לפרופיל הסיכון שלהם, ושבמצב בהלה הם העבירו את כספם לקופות סולידיות ולא נהנו מהתיקון ובכך רק הנציחו את הפסדם.