\n'); }
המדינה מעוניינת שאזרחיה המגיעים לגיל הפרישה יהנו מרמת חיים גבוהה ככל האפשר ושואפת להגיע למצב שמינימום הכרחי מתושביה יתמך על ידה לאחר גיל הפרישה. כדי להבטיח שרמת החיים של התושבם תיישאר דומה לזו שהיו רגילים אליה טרם פרישתם מעודדת המדינה הפקדות שוטפות לחסכון פנסיוני באמצעות מתן הטבות מס משמעותיות למפקידים בתוכניות אלו. המפקידים במידה ויעמדו בקריטריונים הנדרשים לצורך ההטבה (הפקדה בגבולות התקרה המותרת ואי משיכהת הכספים טרם ההגעה לגיל 60) יהנו מהטבות מס בהתאם לסעיפים 45 ו- 47 המופיעות בתקנות קופות הגמל. על מנת להבין באופן בסיסי את מהותן של ההטבותיש להבחין בין 2 מושגי יסוד:" ניכוי "ו"זיכוי"במס.
ניכוי= הקטנת ההכנסה החייבת לחישוב המס.
זיכוי =החזר כספי המתקבל אחרי קביעת סכום המס הנדרש לחייב את הנישום.
הפקדות העובד והמעביד עד לגובה של 5% מהשכר חייבות להיות באותו הגובה (עובד מפקיד 3% המעביד מחויב להפקיד 3% בנוסף והפוך) ההפקדות המרביות אותם רשאים להפקיד העובד והמעביד הם : עובד 7% לתגמולים מעביד 7.5% לתגמולים ו-8.33% לפיצויים מתוכם רשאי המעביד להפקיד עד %3.5 לצורך אובדן כושר עבודה
לצורך הבנת הטבות המס אותם רשאים לקבל אזרחי המדינה נחלק את הנישומים (החייבים במס) ל-2 :
מעמד שכיר ומעמד ועצמאי.
נניח כי משכורת הבסיס היא: 10,000ש"ח
מעמד עצמאי:
תקרת ההכנסה המזכה 15,685 ₪.
שכיר תקרת ההכנסה המזכה 7,800 ₪.
רובד הפקדה ראשון 7% ניכוי (1098 ש"ח) רובד הפקדה ראשון 7% זיכוי (546 ש"ח) עד 35% (192ש"ח)
רובד הפקדה שני 5% זיכוי (784 ש"ח) עד 35%
רובד הפקדה שלישי (רק אם הראשון והשני הופקדו בקופה לצורך קצבה) 4% בניכוי נוסף (627 ש"ח)
ניכוי לעצמאי עפ"י סעיף 47(ב,1)
כאשר מדובר בשכירים יש להפריד בין 3 סוגי משכורות:
(הנחת הבסיס היא כי המשכורת היא 10,000 ₪ )
עובד א'- המעביד מפקיד לפנסיה על כל השכר (השכר המבוטח:10,000 ש"ח).
עובד ב'- המעביד מפקיד על חלק מהשכר, לדוגמה: משכורת הבסיס 7000 ₪(שכר מבוטח) עליו המעביד מפקיד לפנסיה. השכר שעליו המעביד אינו מפקיד לפנסיה= 3000 ש"ח מוגדר כ"שכר ללא זכויות" או "שכר שאינו מבוטח".
שכר זה יכול להתבטא בתלוש המשכורת כבונוסים או כתוספות אחרות.
עובד ג'- המעביד אינו מפקיד כלל לפנסיה עבור העובד = כל השכר הינו ללא זכויות/ לא מבוטח.
עובד א' שנהנה מהפקדות של המעסיק על כל שכרו יוכל להנות מהטבת הזיכוי במס על שיעור הפקדה של עד 7% משכרו וזאת במידה ואכן הפקיד 7% משכרו. במידה והפקיד רק 5% משכרו לתוכנית הפנסיונית הוא ינה מהטבת הזיכוי על הפקדתו בפועל(5%) וזאת עד לתקרת שכר הקבועה בחוק(7800 ש"ח).
כלומר, למרות שהפקיד על כל שכרו =7% בדוגמה זו מ-10,000 ש"ח הוא יהנה מהטבת הזיכוי עד ל-7% משכר העומד על 7800 ש"ח.
עובד ב' יכול להינות מ-5% ניכוי נוסף עד תקרת ההפקדה המוטבת 7800 ₪ (שממנה רשאי לקבל זיכוי וניכוי ) יקבל 7% זיכוי + 5ניכוי (עפ"י סעיף 47ב,2 ).
עובד ג' יוכל להפקיד באופן עמצאי ולהינות מיכולתו לקבל ניכוי במס עד לשיעור של 7% משכרו שאינו מבוטח.